English to Hebrew, Hebrew to English Translator/Interpreter

Working languages:

English to Hebrew
Hebrew to English

bgross1

Ithaca, New York, United States

Local time: 02:36 EDT (GMT-4)

Native in: Hebrew

, English

Send email

Feedback from
clients and colleagues
on Willingness to Work Again

No feedback collected

Freelance translator and/or interpreter

This person has a SecurePRO™ card. Because this person is not a ProZ.com Plus subscriber, to view his or her SecurePRO™ card you must be a ProZ.com Business member or Plus subscriber.

This person is not affiliated with any business or Blue Board record at ProZ.com.

Translation, Interpreting, Editing/proofreading, Voiceover (dubbing), Subtitling, MT post-editing, Transcription, Training

Specializes in:
Sports / Fitness / Recreation

PayPal

Sample translations submitted: 1

English to Hebrew: Breast cancer and hormone-replacement therapy in the Million Women Study
Source text - English Summary Background Current use of hormone-replacement therapy (HRT) increases the incidence of breast cancer. The Million Women Study was set up to investigate the effects of specific types of HRT on incident and fatal breast cancer. Methods 1 084 110 UK women aged 50–64 years were recruited into the Million Women Study between 1996 and 2001, provided information about their use of HRT and other personal details, and were followed up for cancer incidence and death. Findings Half the women had used HRT; 9364 incident invasive breast cancers and 637 breast cancer deaths were registered after an average of 2·6 and 4·1 years of follow-up, respectively. Current users of HRT at recruitment were more likely than never users to develop breast cancer (adjusted relative risk 1·66 [95% CI 1·58–1·75], p	Translation - Hebrew סרטן השד וטיפול החלפת הורמונים במחקר מיליון הנשים תקציר- רקע - השימוש הנוכחי של טיפול החלפת ההורמונים (טה"ר) מגביר את שכיחות סרטן השד. מחקר מיליון הנשים (ממ"נ) עוצב כדי לחקור את השפעות הסוגים הספציפיים של טה"ר על ההתפרצות והקטלניות של סרטן השד. שיטות - 1,084,110 נשים בבריטניה בגילאים 50-64 גויסו לממ"נ בין 1996 ל 2001 ת סיפקו מידע על שימושם בטה"ר ופרטים אישיים נוספים, כשלאחר מכן יצרו איתן קשר על מנת לחקור את התפרצות הסרטן ומוות. ממצאים - חצי מהנשים השתמשו בטה"ר; 9,364 התפרצויות פולשניות של סרטן השד (ס"ש) ו 637 מקרי מוות כתוצאה מס"ש נרשמו לאחר ממוצע של 2.6 ו 4.1 שנים של מעקב בהתאמה. משתמשות נוכחיות של טה"ר במהלך הגיוס היו בעלות סבירות גבוהה יותר מאשר אלה שלא השתמשו לפתח ס"ש ולמות כתוצאה מכך. משתמשות קודמות של טה"ר לעומת זאת, לא היו בעלות סיכויים גבוהים יותר להתפרצות ומוות. התפרצות הייתה יותר שכיחה אצל משתמשות נוכחיות של תרכובות המכילות אסטרוגן בלבד, אסטרוגן-פרוגסטגן, וטיבולון, אך הסדר גודל של הסיכון המשויך לכך היה גדול בהרבה עבור האסטרוגן-פרוגסטגן מאשר סוגים אחרים של טה"ר. השוני בין התוצאות היה קטן מאוד בין אסטרוגנים ופרוגסטגנים ספציפיים או המינון שלהם; בין משטרי טיפול המשכיים או סדרתיים. הסיכויים היחסיים היו מוגברים בהרבה בנפרד עבור תרכובות אסטרוגן בלבד אוראליות, טרנסדרמליות, ומושתלות. אצל משתמשות נוכחיות של כל סוג של טה"ר הסיכון של ס"ש התגבר כאשר תקופת השימוש התגברה. שימוש של טה"ר לאורך 10 שנים גורם, בהערכה, לחמישה מקרי ס"ש נוספים עבור 100 משתמשות של תרכובת אסטרוגן בלבד ו 19 מקרים נוספים של ס"ש עבור 1000 משתמשות של שילובי אסטרוגן-פרוגסטגן (א"פ). השימוש של טה"ר על ידי נשים בגלאי 50-64 בבריטניה לאורך העשור האחרון גרמו, לפי הערכות, ל 20,000 מקירם נוספים של ס"ש, 15,000 משויכים לא"פ; מקרי המוות הנוספים לא יכולים להיות מוערכים בצורה מדויקת. פירוש - השימוש הנוכחי של טה"ר משוייך עם סיכון מוגבר של התפרצות ס"ש ומוות כתוצאה מס"ש; ההשפעה הינה רחבה בהרבה עבור שילובי הא"פ מאשר עבור סוגים אחרים של טה"ר. מבוא- תוצאות מניסויים אקראיים ומבוקרים וממחקרי צפייה מראים כי השימוש הנוכחי של טה"ר מגביר את הסיכוי של ס"ש. יחד עם זאת, ההשפעה של טה"ר על מוות כתוצאה מס"ש אינו ברור והשימוש של תרכובות טה"ר המכילות שילובי א"פ עשוי להיות קשור לסיכונים גבוהים יותר של מוות מאשר תרכובות המכילות אסטרוגן בלבד. ממ"נ, מחקר קבוצתי של רבע מהנשים הבריטיות בין גילאי 50-64 , עוצב בעיקר על מנת לחקור את היחס בין הדפוסים השונים של שימושי הטה"ר ומקרי ס"ש ומוות. שיטות- איסוף נתונים והגדרות - תוכנית שירותי הבריאות להקרנות השד הלאומית מזמינה את כל נשות בריטניה בגילאי 50-64 להקרנה שגרתית פעם בשלוש שנים. ממאי 1996 , עד מרץ 2001 , מרכזי ההקרנות שמשתתפים בממ"נ כללו את שאלון המחקר יחד עם מכתב ההזמנה שלהם לממוגרפיה שגרתית. המכתב הזה בדרך כלל מפורסם 2-6 שבועות לפני התור של האישה להקרנה. השאלון מוחזר לפני ההקרנה של האישה והינו זמין ב הוא מכיל שאלות בקשר לסוציו-דמוגרפיה וגורמים אישיים אחרים, .http://www.millionwomenstudy.org בכוללים מידע בקשר לשימוש הטה"ר והיסטורית הוסת. עיצוב המחקר, מאפייניי הקבוצה, ודפוסי השימוש של הטה"ר מתוארים במקומות אחרים. עבור דגימה של אוכלוסיית המחקר, מחקרי אימות נערכו, המשווים נתונים מדווחים אישית עם מידע מהתיק הרפואי הנמצא אצל רופא המשפחה. הנשים מויינו לפי השימוש המדווח של טה"ר, מצב המנפאוזה, וגורמים רלוונטיים נוספים בשלב הגיוס - השלב ההתחלתי. המידע שנאסף בקשר לטה"ר בשלב ההתחלתי כלל: שימוש בעבר; שימוש נוכחי; גיל בשימוש הראשון והאחרון; סך זמן השימוש; והשם הקנייני של התרכובות שהייתה בשימוש האחרון ומשך זמן השימוש. המרכיבים והתרכובות הספציפיים עבור כל תרכובת המידע הזה שומש לסיווג סוג התרכובת שהייתה .British National Formulary קניינית של טה"ר הושגה מה ה בשימוש בתור: אסטרוגן בלבד; שילוב א"פ; טיבולון, אשר אינו מכיל אסטרוגן או פרוגסטגן; תרכובות אחרות, המכילות פרוגסטגן בלבד, טיפולים וגינליים וטיפולים מקומיים אחרים, ושילובים של הסוגים הנ"ל; או בלתי ידוע. משתמשות של תרכובות אסטרוגן בלבד עברו סיווג נוסף לפי המרכיבים האסטרוגניים הספציפיים של הטה"ר (אסטרדיול או אסטרוגן סוסים), המינון, והאם הטיפול נלקח בצורה אוראלית, טרנסדרמלית, או השתלה. משתמשים של טה"ר משולב הופרדו לתת-קבוצות על ידי המרכיב האסטרוגני המסויים והאם הפרוגסטגן נלקח במשטר סדרתי או המשכי. מצב המנפאוזה בשלב הגיוס יכול להיות מוגדר עבור רוב הנשים על ידי היסטוריית הוסת שלהם - כלומר, נשים טרום-מנפאוזה, מנפאוזה, ולאחר-מנפאוזה, בהתאמה, אלה שדיווחו שהן עדיין מקבלות מחזור סדיר, שהמחזור שלהן אינו סדיר, ושהמחזור שלהן נעצר בצורה טבעית או לאחר כריתת שחלות דו-צדדית. מצב המנפאוזה יכול, יחד עם זאת, להיות מסווה על ידי כריתת רחם או שימוש בטה"ר לפני המנפאוזה הטבעית, והקונבנציות הבאות אומצו על מנת להגדיר מצב מנפאוזי בשלב הגיוס בנסיבות הללו: בגיל 53 או מבוגר יותר, נשים סווגו כלאחר המנפאוזה (מאחר ו 96% מאוכלוסיית המחקר הייתה ≥ גיל 53 אשר לא עברו כריתת רחם או השתמשו בטה"ר היו לאחר-מנפאוזה); בגילאי 50-52 נשים אלה סווגו כבעלות מצב מנפאוזי בלתי ידוע (מאחר ובגיל זה, אוכלוסיית המחקר הייתה מחולקת כמעט שווה בשווה בין טרום-מנפאוזה, תוך-מנפאוזה, ולאחר-מנפואזה). עבור נשים שסווגו כלאחר-מנפאוזה, הזמן שעבר מאז המנפאוזה הונח כדומה לזה של נשים בגילאים דומים אשר עברו מנפאוזה טבעית - כלומר, פחות מ 5 שנים עבור נשים בגילאי 53-54 בשלב הגיוס; 5-9 שנים עבור נשים בגילאי 55-59 ; ועשר שנים או יותר עבור נשים בגילאי 60 ומעלה. מחקרי רגישות נעשו להערכת האימות של הערכות אלה. סימון ומעקב- כדי שרישומי סרטן ומוות NHS משתתפי המחקר סומנו במאגרי המידע של המרכז לרישום סרטן של ה יוכלו לעבור בצורה שותפת לחוקרים. המאגר מספק מידע על התאריך של כל מקרה כזה ומקדד את נקודות הקצה .(ICD) אתר הסרטן וסיבת המוות לפי הרוויזיה העשירית של הסיווג הבינלאומי למחלות שנכללו בניתוחים אלה הינם אבחוני סרטן שד פולשניים ראשוניים ומוות כתוצאה מס"ש. נשים עם כל רישום סרטני אחר לפני המחקר הוצאו מניתוחים אלה, חוץ ממקרים בהם הסרטן היה סרטן עור בלתי מלנומי. השנים חושבו מתאריך הגיוס ועד לתאריך רישום הסרטן, מוות, או התאריך האחרון של המעקב. העברת מידע לגבי מוות הינו יותר עדכני מאשר העברת מידע של רישום סרטן, ותאריך המעקב האחרון היה 31.12.2002 , עבור ניתוח תמותה, ו 31.12.2001 , עבור ניתוחים הקשורים במקרי סרטן. ניתוח סטטיסטי- סיכונים יחסיים לס"ש וממות כתוצאה מכך הוערכו על ידי מודל הרגרסיה של קוקס, כאשר משתנה הזמן הוגדר כהזמן שעבר מתאריך הגיוס לתאריך אבחון הס"ש, מוות מס"ש, או צנזור. ניתוחים קובצו על פי גילאים בשלב הגיוס ותוקנו עבור זמן שעבר מאז המנפאוזה; היסטוריית לידות; קרוב מדרגה ראשונה עם תשעה אזורים, וחמש קטגוריות של אינדקס מחסור/קיפוח. כאשר רק שתי ;BMI , היסטוריה של ס"ש הקשור בכך מוצגים. יחד עם זאת, כאשר יותר CI קבוצות עוברות השוואה, הסיכון היחסי של ס"ש וה משתי קבוצות עוברות השוואה, שוני מוערך על ידי מתן יחס של סיכונים צפים אבסולוטיים לסיכונים צף CI צף ו SE יחסיים. השימוש בשיטות צפות לא משנה את ההערכה של הסיכון היחסי, אך מספק אשר מאפשר השוואות לגיטימיות בין כל שתי קבוצות חשיפה, אפילו אם אף אחד אינה קבוצת שלב גרסה 7.0 . המספר המצטבר של מקרי STATA הבסיס. כל הניתוחים התבצעו על ידי תוכנת המחשב ס"ש שאובחנו אצל 1000 נשים עד גיל 65 חושב על ידי יישום הערכות הסיכון היחסי, על פי משך זמן השימוש בטה"ר, ויחס מחקרי הסרטן הספציפיים לגיל עבור נשים במדינות מפותחות. מספר מקרי הס"ש המיוחסים לשימוש בטה"ר בבריטניה חושב על ידי יישום הערכות הסיכון היחסי ומידע לגבי תכיפות השימוש בטה"ר באוכלוסיה הבריטית הכללית לאורך העשור האחרון למקרי ס"ש בנשים בריטיות בין . הגילאים 50-64 תפקיד המקור הממן- ממני המחקר לא לקחו חלק בעיצוב המחקר, איסוף הנתונים, פענוח הנתונים, או כתיבת הדו"ח. תוצאות- התוצאות מבוססות על ביקורת המעקב של 1,084,110 נשים שגויסו בין 1996 ו 2001 , אשר סומנו על ידי מוקדי הרישום שאינן בעלות רישום סרטן קודם לפני כניסתן לממ"נ. הגיל הממוצע של הנשים בשלב הגיוס היה 55.9 שנים, ותקופת המעקב הממוצעת הייתה 2.6 שנים עבור ניתוח מקרי הס"ש ו 4.1 שנים עבור ניתוח תמותה. במהלך תקופת המעקב, 9,364 מקרי ס"ש פולשני ו 637 מקרי מוות מס"ש תועדו במוקדי הרישום. מקרי הס"ש אבחונו בממוצע 1.2 שנים לאחר הגיוס, ושנת האבחון הממוצעת הייתה 1999 . עבור הנשים שמתו מס"ש, הזמן הממוצע בין האבחון למוות היה 1.7 שנים, שנת המוות המדיינית הייתה 2001 . טבלה מס' 1 מראה פרטים על אוכלוסיית המחקר, מספר מקרי הס"ש הפולשני ומוות מס"ש, והיחס של המשתמשים בטה"ר בשלב הגיוס (הבסיס), על פי מצב מנפאוזי. סה"כ, 50% מאוכלוסיית המחקר השתמשה בטה"ר בשלב כלשהו, אבל היחס של משתמשים משתנה בהרבה לפי המצב המנפאוזי בשלב הבסיס - מ 10-15% בטרום-מנפואזה ומנפואזה ל 53% בלאחר-מנפואזה. הסיכון היחסי של ס"ש גם כן השתנה רבות לפי המצב המנפאוזי; לד', אצל כאלה שלא השתמשו לעולם בטה"ר הסיכון היחסי של ס"ש פולשני היה 0.75 עבור מנפאוזה ו 0.63 עבור לאחר-מנפאוזה, בהשוואה לנשים בטרום-מנפאוזה. על מנת למזער ערפלנים הקשורים למנפאוזה, הניתוח העיקרי של הסיכון לס"ש ביחס לשימוש בטה"ר היו מוגבלים לנשים לאחר-מנפאוזה עם זמן מוגדר מאז המנפאוזה. תוצאות ניתוחי הרגישות, הבוחנים את השפעת הקריטריונים הקשוחים יותר, הניתנים בנפרד. בקרב 828,923 נשים לאחר-מנפאוזה הכלולות בניתוח העיקרי, הסיכון לס"ש היה גבוה יותר משמעותית בקרב אלה שהשתמשו בעבר בטה"ר מאשר אלה שלא השתמשו בשלב הבסיס. יחד עם זאת, בקרב אלה שהשתמשו בטה"ר הסיכון היחסי של ס"ש הוגבר אצל משתמשים נוכחיים אך לא משתמשי עבר בשלב הבסיס. בקרב משתמשי עבר, הסיכון לס"ש לא השתנה משמעותית בינם לבין אלה שלא השתמשו לעולם בטה"ר, עבור שימוש שנפסק פחות מ 5 שנים, 5-9 ו 10 שנים ומעלה, אף על פי ש בקרב נשים שהפסיקו להשתמש בטה"ר בשנה שעברה, הסיכון היחסי לס"ש היה מוגבר מעט. רוב המשתמשים הנוכחיים של טה"ר בשלב הבסיס דיווחו על שימוש בתרכובות המכילות אסטרוגן בלבד ( 41% ) או שילוב 6% דיווחו על שימוש בטיבולון, 1% דיווחו על שימוש בתרכובות אחרות, וסוג הטה"ר שהיה ;( א"פ ( 50% בשימוש היה בלתי ידוע ל 2% . הסיכון היחסי של ס"ש היה מוגבר במעט עבור משתמשים נוכחיים של תרכובות אסטרוגן בלבד, שילובי א"פ, וטיבולון. יחד עם זאת, סדר הגודל של הסיכון היחסי של ס"ש השתנה משמעותית בין שלושת סוגי הטה"ר הללו והיה גדול משמעותית אצל משתמשים בשילובי א"פ מאשר תרכובות אחרות. כלול בקרב משתמשים של תרכובות אחרות או בלתי ידועות היו 618 משתמשים נוכחיים של שילובי א"פ ו 1196 משתמשים נוכחיים של תרכובות טה"ר וגינליות או מקומיות אחרות. בהשוואה לאלה שלא השתמשו מעולם, הסיכון היחסי של ס"ש היה 0.97 עבור משתמשי עבר בתרכובות טה"ר של אסטרוגן בלבד; 1.04 עבור משתמשי עבר של טה"ר א"פ; ו 1.08 עבור משתמשי עבר של טיבולון. סך הכול, הסיכון היחסי של ס"ש אצל משתמשים נוכחיים בשלב הבסיס גדל יחד עם מראה תוצאות לפי סך משך השימוש של פחות משנה, FIGURE 3 . הגדלת תקופת השימוש בטה"ר 5-9 , ו 10 שנים או יותר עבור נשים שבשלב הבסיס היו משתמשות עבר או נוכחיות של אסטרוגן ,1-4 בלבד, שילובי א"פ, וסוגים אחרים או בלתי ידועים של טה"ר. עבור משתמשים נוכחיים של תרכובות אסטרוגן בלבד או שילובי א"פ הסיכון היחסי של ס"ש היה גבוה משמעותית בכל קטגוריות זמן, חוץ ממשתמשי תרכובות של אסטרוגן בלבד עם תקופת שימוש כוללת של פחות משנה בשלב הבסיס. הסיכון היחסי המקושר עם פחות מחמש או יותר מחמש שנות שימוש בטה"ר בשלב הבסיס היה 1.21 ו 1.34 בהתאמה, עבור תרכובות אסטרוגן בלבד; והערכים התואמים היו 1.70 ו 2.21 עבור שילובי א"פ; 1.32 ו 1.57 עבור טיבולון; ו 1.35 ו 1.54 עבור סוגים אחרים ובלתי ידועים של טה"ר. לא היה סיכון מוגבר של מראה FIGURE 4 . ס"ש בקרב משתמשות עבר על פי תקופת השימוש הכוללת הקודמת שלהן בטה"ר את הסיכון היחסי של ס"ש במשתמשים נוכחיים של תרכובות אסטרוגן בלבד בהשוואה לאלה שלא השתמשו בטה"ר, על פי המרכיב ההורמונלי המסויים בתרכובות שהייתה בשימוש, המינון, וההרכב. הסיכון היחסי של ס"ש היה מוגבר משמעותית, בנפרד, עבור משתמשי תרכובות המכילות אסטרוגן סוסים אסטרדיול, ללא שוני משמעותי בסיכון בין משתמשי כל תרכובות או על פי המינון שלהן. בדומה לכך, הסיכון היחסי לס"ש הוגבר משמעותית בנפרד עבור משתמשי תרכובות אוראליות, טרנסדרמליות, מראה את הסיכון היחסי של ס"ש FIGURE 5 . והשתלתיות, ללא שוני משמעותי בסיכון בין התרכובות אצל משתמשים נוכחיים של שילובי א"פ בהשוואה לאלה שלו השתמשו לעולם בטה"ר, על פי הפרוגסטגן המסויים שהיה בשימוש בשלב הבסיס והאם הפרוגסטגן נלקח בסדרה או בהמשכיות. על מנת למזער ערפלנים בין משך השימוש של טה"ר והשימוש בתרכובות מסוימות, התוצאות המוצגות בנפרד עבור סך תקופות השימוש בטה"ר של פחות מחמש שנים וחמש שנים או יותר. בשתי הקטגוריות האלה של שימוש, הסיכון היחסי של ס"ש הוגבר משמעותית, בנפרד, עבור משתמשי תרכובות המכילות ועבור משתמשים בסדרות ובהמשכיות. יחד ,norgestrel ו norethisterone , מדרוקסיפרוגסטרון אצטט עם זאת, הסיכון היחסי של ס"ש לא הראה שוני עקבי על פי מרכיב הפרוגסטגן או האם השימוש היה בסדרות או המשכי. המינון של כל פרוגסטגן ספציפי לא השתנה בין התרכובות השונות בדרך שמאפשרת השוואות לגיטימיות. הסיכון היחסי של ס"ש עבור משתמשים בשילוב אסטרוגן סוסים ומדרוקסיפרוגסטרון אצטט, שילוב הטה"ר המסויים בשימוש בניסוי יוזמת בריאות הנשים, היו 1.62 ו FIGURE 2.42 עבור שימוש כולל של פחות מחמש שנים וחמש שנים או יותר, בהתאמה. התוצאות ב 2,3,4 ו 5 מסווגים משתמשים נוכחיים של טה"ר לפי סוג התרכובות שדווחה כבשימוש בשלב הבסיס. באוכלוסיית המחקר הכללית, בערך שני שליש מהמשתמשים הנוכחיים שהשתמשו בתרכובת קניינית בלבד והרוב המוחלט של משתמשים נוכחיים השתמשו בתרכובות קנייניות מהזמן האחרון עבור תקופת הזמן הארוכה ביותר. יותר מכך, מחקרי האימות שלנו הראו הסכמה של 97% בין הנתונים שדווחו עצמית והיסטוריה רפואית שהועברה מרופא המשפחה כאשר תרכובות קנייניות המסווגות כאסטרוגן בלבד, א"פ, או סוג אחר של טה"ר. כיוון שתרכובות אסטרוגן בלבד נמצאות בשימוש כמעט ורק על ידי נשים ללא רחם, וההפך הוא הנכון עבור שילובי א"פ, רק מעט נשים מחליפות בין סוגי הטה"ר בהם הן משתמשות. משתמשים נוכחיים מסוימים של טיבולון בשלב הבסיס עלולות היו להשתמש בעבר בתרכובות טה"ר אחרות, וכדי לבודד את ההשפעות של הטיבולון לבדו, ניתוחים הוגבלו לנשים אשר תקופת השימוש המדווחת של הטיבולון היה זהה לשימוש המדווח הכולל בכל סוג של טה"ר. בקרב נשים , אלה, אשר היה סביר שהן השתמשו רק בטיבולון, הסיכון היחסי לס"ש במשתמשות נוכחיות היה 1.48 בהתבסס על 88 מקרי ס"ש, הדומה לתוצאת עבור כל המשתמשות הנוכחיות בטיבולון. משתמשים נוכחיים של טיבולון בשלב הבסיס לא הראו שוני משמעותי בינם לבין משתמשים נוכחיים אחרים של טה"ר עבור גורמי סיכון בלתי ידועים לס"ש. תיקון נוסף לחלק מן הגורמים הנ"ל אשר עדיין לא נכללו במודל הניתוח לא שינו את ההערכות לסיכון יחסי לס"ש הקשור לשימוש נוכחי בטיבולון. ניתוחי רגישות נעשו על התוצאות הכוללות עבור משתמשים נוכחיים ומשתמשי עבר על מנת להעריך לעומק את השפעת הניתוחים המגבילים כדי לכלול רק נשים עם מנפאוזה טבעית וכריתת שחלות דו צדדית, אשר התחילו שימוש בטה"ר לאחר המנפאוזה שלהם. הסיכון היחסי, המבוסס על 4750 נשים עם ס"ש פולשני, בהשוואה לאלה שלא השתמשו מעולם היה 1.67 עבור משתמשות נוכחיות ו 1.00 עבור בנוסף, כדי לחקור ערפלנים אפשריים, .FIGURE 1 משתמשות עבר, מה שדומה לתוצאות המפורטות ב תוצאות עבור משתמשות עבר ונוכחיות כמו גם סוג הטה"ר תוקנו על פי הגיל בעת קבלת הוסת הראשונה, צריכת אלכוהול, שימוש עבר בנוגדי הריון אוראליים, והיסטוריה בריאותית. תיקון לפי כל גורם ו FIGURES 1 1.0 ) אם בכלל. תוצאות עבור שינה את הסיכון היחסי רק בנקודה השנייה אחרי האפס ( 0 ושימוש כלשהו בנוגדי הריון ,BMI , 2 נבחנו גם בנפרד על ידי גיל, היסטוריה משפחתית של ס"ש נמוך מ 25 BMI בקרב נשים עם .BMI אוראליים. הגורם היחיד ששינה את הערכת הסיכון היחסי היה ק"ג/מ' ו 25 ק"ג/מ' או יותר, הסיכון היחסי לס"ש בהתאמה היה: 1.97 ו 1.46 לכל המשתמשות הנוכחיות בטה"ר; 1.53 ו 1.17 עבור משתמשי טה"ר אסטרוגן בלבד נוכחיות; ו 2.31 ו 1.78 עבור משתמשות נוכחיות של טה"ר אסטרוגן בלבד; ו 2.31 ו 1.78 עבור משתמשות נוכחיות של טה"ר א"פ. עם 4.1 שנים של מעקב לגבי מוות, מספרי התמותה מס"ש אצל נשים ללא היסטוריית סרטן בשלב הגיוס הינו עדיין נמוך יחסית - 517 נשים מתו סה"כ. באופן כללי, הסיכון היחסי למוות מס"ש התגבר אצל נשים שהיו משתמשות נוכחיות של טה"ר בשלב הגיוס, אך לא אצל משתמשות עבר, בהשוואה לאלה שלא השתמשו מעולם. נתונים בלתי מספקים הינם נגישים להשוואה נאמנה של מקרי מוות מס"ש אצל משתמשות אסטרוגן בלבד ותרכובות א"פ, או כדי לחקור את היחס בין תמותה ומשך השימוש בטה"ר. בקרב נשים במדינות מפותחות שלעולם לא משתמשות בטה"ר, מקרי הס"ש הפולשני מוערך כ 32 מתוך 1000 בד"כ בין הגילאים 50-65 . מקרי הס"ש עבור 1000 נשים המקושר לדפוסי שימוש שונים בטה"ר חושב על ידי ליחסי המקרים המוערכים אצל אלה שלא השתמשו בטה"ר FIGURE 3 יישום הערכת הסיכון היחסי מ מעולם. שימוש בטה"ר לאורך 5 שנים, שמתחיל בגיל 50 , מוערך שגורם ל 1.5 יותר מקרי ס"ש עד גיל 65 בקרב 1000 משתמשות של תרכובות אסטרוגן בלבד, ו 6 מקרי סרטן נוספים בקרב 1000 משתמשות בשילובי א"פ. שימוש של 10 שנים מוערך שגורם ל 5 מקרי סרטן נוספים בקרב 1000 משתמשות בתרכובות אסטרוגן בלבד ו 19 מקרי סרטן נוספים בקרב 1000 משתמשות בטה"ר משולב. הסיבה העיקרית שבגללה נשים מקבלות מרשים של שילובים במקום טה"ר אסטרוגן בלבד הינה הסיכון המוגבר הבלתי ידוע של סרטן רירית הרחם המקושר לשימוש בתרכובות אסטרוגן בלבד. בקרב נשי במדינות מפותחות שלא משתמשות בטה"ר בערך חמש מכל 1000 מאובחנות עם סרטן רירית הרחם בין הגילאים 50-64 . חישובים, בדומה לאלה שנשתמשו על מנת להעריך את המקרים המצטברים של ס"ש, נעשו עבור סרטן רירית הרחם (סר"ר) עם הערכות סיכון יחסי של מניסויים אקראיים ומחקרי צפייה. השימוש בתרכובות אסטרוגן בלבד מוערך שגורם ל 4 מקרי סר"ר נוספים עבור 1000 נשים לשימוש של חמש שנים; ו 10 נוספים עבור 1000 לשימוש של 10 שנים; כאשר שימוש של טה"ר א"פ מוערך שגורם מראה את המקרים המצטברים של FIGURE 7 . לשינוי קטן מאוד אם בכלל לכמות המצטברת של סר"ר ס"ש וסר"ר עבור 1000 נשים ממדינות מפותחות בין הגילאים 50-65 : שלא השתמשו בטה"ר מעולם; אשר השתמשו בטה"ר אסטרוגן בלבד לאורך 10 שנים; ואשר השתמשו טה"ר א"פ לאורך 10 שנים. ס"ש הינו הרבה יותר נפוץ מסר"ר, ו 10 שנות שימוש של כל סוג טה"ר גורם להעלאה במקרי סרטן כזה או אחר. יחד עם זאת, עבור טה"ר אסטרוגן בלבד המקרים הנוספים הינם עקב, ברובם, סר"ר, בעוד שעבור טה"ר משולב המקרים הנוספים הינם רק בגלל ס"ש. לארוך העשור האחרון בערך 15,000 מקרי ס"ש פולשני אובחנו כל שנה אצל נשים בין 50-64 בבריטניה. אם מניחים שהערכת הסיכון היחסי במחקר מקושר לשימוש בסוגים שונים של טה"ר הינם בלתי נוטים ושבאוכלוסייה הכללית של בריטניה ממוצע של 25% מהנשים בגלאים 50-64 היו משתמשות נוכחיות של טה"ר במהלך העשור האחרון, בערך 20,000 מקרי ס"ש נוספים מוערכים שקרו במהלך העשור האחרון בקרב נשים בגילאים 50-64 כתוצאה מהשימוש בטה"ר. יותר מכך, אם חלוקת השימוש של סוגים מסויים של טה"ר הינה דומה לזו שנצפתה במחקר זה, 15,000 מתוך 20,000 מקרי הס"ש הנוספים הינם עקב השימוש בטה"ר א"פ. מספר מקרי המוות הנוספים מס"ש המשויך לטה"ר לא יכול עדיין להיות מוערך בשלב זה. דיון- תוצאות המחקר הזה מאשרות מציאות קודמות ששימוש קודם או נוכחי של טה"ר מגביר את הסיכון לס"ש אבל גם כן מספק מידע חדש ואמין בקשר להשפעות של דפוסי השימוש השונים. ממ"נ עוצב לבחון את השפעות הטה"ר על מקרי ס"ש ותמותה. משתתפי המחקר גויסו בזמן הזמנתם לממוגרפיה התלת שנתית השגרתית על ידי מרכז המעקב. התכנית מספקת שירותי הקרנה שגרתית בלבד; נשים לא יכולות לקבל הפנייה לממוגרפיה בזמנים ממוץ למעגל ההקרנה התלת שנתי. מרכז המעקב לא מספק שירותי אבחון ממוגרפיים, ונשים עם גושים בשדיים וסימפטומים אחרים עוברות ממוגרפיה ובדיקות אחרון הנעשות מחוץ לתכנית. ברך 75% מנשות בריטניה שהוזמנו על ידי מרכז המעקב התייצבו לממוגרפיה השגרתית, ו 71% מהנשים שעברו הקרנה במרכזי ההשתתפות לקחו חלק בממ"נ, מספר שהגיע ל 53% השתתפות מתוך האוכלוסייה הכללית. משתתפות המחקר היו דומות לכל הנשים שעברו הקרנה, אשר יותר סביר במעט שהשתמשו בטה"ר והגיעו מאזורים פחות מחוסרים ומקופחים מאשר נשים שלא התייצבו לממוגרפיה השגרתית. יחד עם זאת שאוכלוסיית המחקר מכילה אחוז גבוה יותר במעט של משתמשות טה"ר מאשר באוכלוסיה הכללית, הבדל זה לא יגרום לנטיות בהשוואות פנימיות של סיכון הס"ש על פי השימוש בטה"ר. כל משתתפי המחקר עברו ממוגרפיה שגרתית מיד לאחר שהשלימו את שאלוני שלב הבסיס. לכן כל נטייה שנגרמת מדיווח שונה של השימוש בטה"ר על פי התוצאה הרלוונטית - כלומר ס"ש - או הקרנה שונה עבור החשיפה הרלוונטית - כלומר השימוש בטה"ר - כמעט ונעלמו לחלוטין. רק מעט מהנשים שהתייצבו לממוגרפיה עשו בדיקה נוספת באופן פרטי בזמן אחר, ורוב אבחוני הס"ש בקרב משתתפות המחקר באינטרוול בין הבדיקות התלת שנתיות השגרתיות הינן סרטן אינטרוולי סימפטומטי. השימוש בטה"ר מקטין את הרגישות של הממוגרפיה, ועל ידי כך מגביר את הסבירות שש"ס יאובחן כאינטרוול במקום סרטן שנמצא על ידי ההקרנה. לכן, על מנת לחקור כיצד טה"ר משפיעה על הסיכון לחלות בס"ש, סה"כ המקרים של ס"ש חייבים להיחקר, כפי שעשינו. כל הנשים סומנו במרכז המעקב, עם פרטים של כל מקרה ס"ש ומוות מקודדים אוטומטית ומדווחים לחוקרים. לכן, ההקלטה של מקרי ס"ש ומוות אינו בעל נטייה עבור השימוש בטה"ר ולא צריך להיות כמעט שום הבדל במעקב. ניסויים אקראיים דיווחו על סיכון מוגבר משמעותית של ס"ש בקרב משתמשות טה"ר. במחקרים בלתי אקראיים, כמו זה, היחס בין הס"ש לשימוש בטה"ר יכול להיות מעורפל על ידי המצב המנפאוזי של הנשים: עבור נשים בגיל מסויים, נשות טרום-מנפאוזה ומנפאוזה הינם בסיכון גבוהה יותר לחלות בס"ש והינם פחות סבירות שישתמשו בטה"ר מאשר נשות לאחר-מנפאוזה, כפי שאנו מצאנו. על מנת למזער ערפלנים כאלה לא הכללנו במחקר נשות טרום-מנפאוזה ומנפאוזה בגילאי 50-52 אם הן עברו כריתת רחם או התחילו להשתמש בטה"ר לפני המנפאוזה (הרי שמנפאוזה יכולה להיות מסוות על ידי התערבויות כאלה). ניתוחי רגישות, הנעשו כדי להעריך את חומרת הערפלנים הפוטנציאליים הללו, הראו שכאשר יושמו קריטריוני פסילה הדוקים יותר, הערכות הנקודות עבור הסיכון היחסי לס"ש במשתמשות עבר ונוכחיות של טה"ר השתנה בפחות מ 1% . ניתוחים קובצו בצורה שגרתית אזור ,BMI , על פי גיל, זמן מאז המנפאוזה, שווי וגיל בלידה הראשונה, היסטוריה משפחתית של ס"ש מגורים, ואינדקס המחסור והקיפוח, ועל ידי כך מוזערו הערפלנים למינימום. בחינה של ערפלנים פוטנציאליים לפי צריכת אלכוהול, שימוש קודם של נוגדי הריון אוראליים, גיל בעת קבלת הוסת הראשונה והיסטוריה רפואית, לא שינו את הערכת הסיכון היחסי עבור משתמשות נוכחיות ועבר בהשוואה לאלה כאשר הערכת ,BMI שלא השתמשו מעולם. הגורם היחיד ששינה את הערכת הסיכון היחסי היה ה נמוך יותר. סיווג מוטה BMI הסיכון היחסי הייתה גדולה יותר בקרב הנשים הרזות יותר - כלומר בעלות של שימוש הנשים בטה"ר לא אמור להשפיע על המסקנות העיקריות. מידע מדווח עצמית על השימוש בטה"ר בשלב הבסיס שומש על מנת להגדיר משתמשות נוכחיות, עבר, ומעולם לא, ומשתמשות סווגו פעם נוספת עבור התרכובות הקניינית המסוימת שהייתה בשימוש האחרון. מחקרי אימות בתוך אוכלוסיית המחקר הראו הסכמה של 96% בין המידע שדווח עצמית בשלב הבסיס ומרשמים של רופאי משפחה עבור שימוש נוכחי בטה"ר. יותר מכך, בקרב משתמשים נוכחיים, הייתה הסכמה של 97% בקשר להאם אסטרוגן בלבד, שילובי א"פ, או סוג אחר של טה"ר היה בשימוש, ו 90% הסכמה עבור התרכובת הקניינית הספציפית שהייתה בשימוש והמינון שלה. הוערך כי שני שליש מהמשתמשות הנוכחיות השתמשו בתרכובת טה"ר קניינית אחת בלבד; וחמש שישיות מהמשתמשות הנוכחיות השתמשו בטה"ר הנוכחי עבור לפחות חצי מסך תקופת השימוש הכוללת בטה"ר. מקרי הס"ש אובחנו בממוצע 1.2 שנים לאחר הגיוס, ונשים מסוימות שינו את שימושם בטה"ר במהלך התקופה הזאת. תוצאות סקר של דגימה אקראית של 12,221 ממשתתפות המחקר, הנעשה בממוצע 2.8 שנים לאחר ההקלטה של מידע משלב הבסיס, הראה כי 78% מהמשתמשות הנוכחיות בשלב הבסיס עדיין השתמשו בטה"ר, 81% ממשתמשות העבר לא חזרו להשתמש, וש 89% מאלה שלא השתמשו לעולם המשיכו לא להשתמש. בקרב המשתמשות הנוכחיות בשלב הבסיס, משך זמן השימוש בטה"ר בזמן האבחון של ס"ש יהיו מעט ותר ארוכים מאשר אלו שתועדו בשלב הבסיס. יחד עם זאת, כל הערכה נמוכה מידי של סך זמן השימוש בטה"ר כתוצאה מכך תאוזן, ברמה כלשהי, על ידי העובדה שהמלך המעקב חלק מהמשתמשות הנוכחיות הפכו למשתמשות עבר, ושחלק מאלה שלא השתמשו לעולם הפכו למשתמשות נוכחיות. סך הכול, תוצאות אלה מאמתות מציאות קודמות שמשתמשות עבר ונוכחיות של טה"ר הינן בסיכון מוגבר לחלות בס"ש, ושהסיכון היחסי של ס"ש אצל משתמשות נוכחיות עולה ככל שתקופת השימוש עולה. העליות האבסולוטיות המוערכות של מקרי הס"ש בקרב נשים המשתמשות בתרכובות אסטרוגן בלבד , הינם דומות מאוד להערכות שנגזרו מניתוח חוזר של רוב הנתונים הרלוונטיים מהעולם כולו ב 1997 מתוכם 80% השתמשו בטה"ר אסטרוגן בלבד. מעט הערכות של עלייה אבסולוטית במחקרי הס"ש הינם זמינים למשתמשות טה"ר א"פ. ניסוי יוזמת בריאות הנשים מצא עלייה של מקרי הס"ש אצל נשים שנצמדו לטיפול, בערך 6 מתוך 1000 לאחר שבע שנות שימוש בטה"ר א"פ, בדומה לתוצאות מממ"נ, המבוססות על מספרים גדולים בהרבה, של עלייה במקרים המצטברים של שש מתוך 1000 עבור חמש שנות שימוש ו 19 מתוך 1000 עבור 10 שנות שימוש בטה"ר א"פ. לכן, עבור תקופות זמן אלה שילובי א"פ מובילים לבערך עלייה של פי 4 במקרי הס"ש מאשר השימוש בתרכובות אסטרוגן בלבד. במקום ההבדל המשמעותי בין השפעות תרכובות הא"פ והאסטרוגן בלבד, תוצאות אלה לא מראות הבדלים גדולים בין השפעות האסטרוגן הספציפי, או בין הפרוגסטגן הספציפי. בנוסף, הם מרמזים שהתוצאות על סיכוני הס"ש עבור מרכיבים ספציפיים שהיו בשימוש בניסוי יוזמת בריאות הנשים לא שונים חומרית מהתוצאות עבור שילובי א"פ אחרים. גם הראיות הזמינות לא מרמזות על הבדלים גדולים בין השפעות הפרוגסטגן שניתן בצורה סדרתית או המשכית על ס"ש, אף על פי שאם הרבה נשים החליפו שימוש, דבר זה היה מדלל כל הבדל אמיתי. עודף משמעותי של מקרי ס"ש נמצא עבור שימוש נוכחי בטיבולון. הכמות המוגדלת אינה תוצאה של ערפלני גורמי סיכון לס"ש, כמו היסטוריה משפחתית של ס"ש, השמנת יתר, או מתן לידה בגיל מבוגר. תרכובות מושתלות וטרנסדרמליות של טה"ר אסטרוגן בלבד גם כן הובילו לעודף מקרי ס"ש. יחד עם זאת, לא היה הבדל משמעותי בין השפעות ההרכבים האוראליים, טרנסדרמליים או מושתלים. ההשלכות של מציאות אלה צריכות חקירה עמוקה יותר. משתמשים נוכחיים של טה"ר בשלב הבסיס היו בעלי יחס תמותה גבוהה יותר משמעותית מס"ש, אף על פי שהערכת הסיכון היחסי הייתה על גבול סף המשמעותיות ולא הייתה כזו גדולה עבור מקרי המחלה. התוצאות למחלה קטלנית מבוססות על 517 מקרי מוות בקרב נשם שלא הראו שום היסטוריה של ס"ש בשלב הגיוס. אם היינו מכלילים נשים בעלות היסטוריה של ס"ש בשלב הבסיס (אשר בקרבם היו 485 מקרי מוות נוספים מס"ש שדווחו, אבל רק 3% מתוכם השתמשו בטה"ר בשלב הגיוס) היינו מסיקים, בשגגה, שמשתמשים נוכחיים של טה"ר היו בעלי שיעור תמותה נמוך בהרבה מס"ש מאשר אלה שלא השתמשו מעולם. מחקרים שמתיימרים להראות שמשתמשים נוכחיים של טה"ר הינם בעלי שיעור תמותה נמוך מס"ש מאשר אלה שלא השתמשו מעולם לא הצליחו, באופן כללי, לקחת בחשבון בצורה מספקת את מקור הנטייה היסודי הזה. תוצאות מניסוי יוזמת בריאות הנשים הראו שס"ש שאובחן אצל נשים שהופנו לטה"ר היה בעל גודל גדול משמעותית מאשר מקרי הס"ש אצל אלה שלא השתמשו בטה"ר מעולם, מה שמביא ספקות נוספות לאמיתות הטענות שהשימוש בטה"ר מקטין את שיעור התמותה מס"ש. מעקב ארוך יותר של קבוצת משתתפות אלה ואחרות ומידע נוסף על השפעות הדפוסים השונים של שימוש בטה"ר על מוות מס"ש נצרכים. התוצאות מממ"נ מרמזות כי ישנה עלייה מינימלית אם בכלל, בסיכון היחסי לס"ש אצל משתמשות עבר בטה"ר. שום עלייה בסיכון לס"ש לא נצפתה בנפרד עבור משתמשות עבר בתרכובת אסטרוגן בלבד, שילובי א"פ, או טיבולון. מציאות אלה מסתדרות עם התוצאות ממחקרים קודמים שרמזו כי השפעות השימוש הנוכחי בטה"ר על הסיכון לס"ש ירדו משמעותית, אם לא לגמרי, תוך 5 שנים מתום השימוש בטה"ר. השימוש בטה"ר אצל נשים בריטיות בגילאי 50-64 בעזור האחרון מוערך שגרם ל 20,000 מקרי ס"ש נוספים, כאשר שילובי א"פ אחראיים ל 15,000 מתוך המקרים הללו. הסיבה העיקרית שנשים מקבלות מרשם לשילוב א"פ במקום אסטרוגן בלבד, הינה הסיכון המוגבר לסר"ר המקושר לשימוש בתרכובות אסטרוגן בלבד. יחד עם זאת, עם מקרי הס"ש והסר"ר הנוספים המקושרים לכל סוג של טה"ר מתווספים יחד, לא נקרה שיש יתרון לשימוש בא"פ בהעדפה לטה"ר אסטרוגן בלבד עבור נשים בעלות רחם. השימוש בכל סוג של טה"ר מוערך שגורם ל 5-6 מקרי סרטן נוספים עבור 1000 נשים בעלות חמש שנות שימוש ו 15-19 מקרים נוספים עבור 1000 נשים בעלות 10 שנות שימוש בטה"ר. המקרים הנוספים הינם בעיקר סר"ר עבור משתמשי תרכובות אסטרוגן בלבד, בעוד שהינם ס"ש בלבד עבור משתמשי טה"ר א"פ. הערות אמינות של מקרי המוות הנוספים מס"ש המשויכים לשימוש בטה"ר לא יכולים להיעשות בשלב זה.

Years of experience: 8. Registered at ProZ.com: May 2017.

N/A

Microsoft Excel, Microsoft Word, Powerpoint

English (PDF)

Bio

I am a recent graduate from Ithaca College, where I earned I B.S. in Sport Management. I am bilingual, holding the highest level of proficiency in both Hebrew and English. I served as a Hebrew 101/102 Teacher's Assistant and Tutor for a year and a half. I began working as a translator for the online translation services "The Translator" in November of 2016. I have accumulated translation experience in almost every academic discipline, from medicine to accounting.

Profile last updated
May 29, 2017

More translators and interpreters: English to Hebrew - Hebrew to English More language pairs

Your current localization setting

Select a language

You have native languages that can be verified

Your current localization setting

Select a language