Hebrew translator interpreter

Working languages:

Hebrew to English

yshilo

A serpent bites when it is not charmed

South Korea

Local time: 06:35 KST (GMT+9)

Native in: Hebrew

Send email

This service provider is not currently displaying positive review entries publicly.

Rate service provider

Freelance translator and/or interpreter

This person has a SecurePRO™ card. Because this person is not a ProZ.com Plus subscriber, to view his or her SecurePRO™ card you must be a ProZ.com Business member or Plus subscriber.

This person is not affiliated with any business or Blue Board record at ProZ.com.

Translation, Interpreting, Editing/proofreading, Voiceover (dubbing), Subtitling, Transcription

Specializes in:
Art, Arts & Crafts, Painting	Poetry & Literature
Folklore

General rate: 0.22 USD per word / 25 USD per hour

Rates per language pair:
Hebrew to English - Rates: 0.05 - 0.10 USD per word / 20 - 35 USD per hour

Questions answered: 2

Sample translations submitted: 1

Hebrew to English: In The City of Massacre General field: Art/Literary Detailed field: Poetry & Literature
Source text - Hebrew בְּעִיר הַהֲרֵגָה קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל-הַחֲצֵרוֹת, וּבְעֵינֶיךָ תִרְאֶה וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ עַל-הַגְּדֵרוֹת וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל-גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָלִים אֶת-הַדָּם הַקָּרוּשׁ וְאֶת-הַמֹּחַ הַנִּקְשֶׁה שֶׁל-הַחֲלָלִים. וּבָאתָ מִשָּׁם אֶל-הֶחֳרָבוֹת וּפָסַחְתָּ עַל-הַפְּרָצִים וְעָבַרְתָּ עַל-הַכְּתָלִים הַנְּקוּבִים וְעַל הַתַּנּוּרִים הַנִּתָּצִים, בִּמְקוֹם הֶעֱמִיק קִרְקַר הַמַּפָּץ, הִרְחִיב הִגְדִּיל הַחוֹרִים, מַחֲשֹׂף הָאֶבֶן הַשְּׁחֹרָה וְעָרוֹת הַלְּבֵנָה הַשְּׂרוּפָה, וְהֵם נִרְאִים כְּפֵיוֹת פְּתוּחִים שֶׁל-פְּצָעִים אֲנוּשִׁים וּשְׁחֹרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם תַּקָּנָה עוֹד וְלֹא-תְהִי לָהֶם תְּרוּפָה, וְטָבְעוּ רַגְלֶיךָ בְּנוֹצוֹת וְהִתְנַגְּפוּ עַל תִּלֵּי-תִלִּים שֶׁל-שִׁבְרֵי שְׁבָרִים וּרְסִיסֵי רְסִיסִים וּתְבוּסַת סְפָרִים וּגְוִילִים, כִּלְיוֹן עֲמַל לֹא-אֱנוֹשׁ וּפְרִי מִשְׁנֶה עֲבוֹדַת פָּרֶךְ; וְלֹא-תַעֲמֹד עַל-הַהֶרֶס וְעָבַרְתָּ מִשָּׁם הַדָּרֶךְ – וְלִבְלְבוּ הַשִּׁטִּים לְנֶגְדְּךָ וְזָלְפוּ בְאַפְּךָ בְּשָׂמִים, וְצִיצֵיהֶן חֶצְיָם נוֹצוֹת וְרֵיחָן כְּרֵיחַ דָּמִים; וְעַל-אַפְּךָ וְעַל-חֲמָתְךָ תָּבִיא קְטָרְתָּן הַזָּרָה אֶת-עֶדְנַת הָאָבִיב בִּלְבָבְךָ – וְלֹא-תְהִי לְךָ לְזָרָא; וּבְרִבֲבוֹת חִצֵּי זָהָב יְפַלַּח הַשֶּׁמֶשׁ כְּבֵדְךָ וְשֶׁבַע קַרְנַיִם מִכָּל-רְסִיס זְכוּכִית תִּשְׂמַחְנָה לְאֵידְךָ, כִּי-קָרָא אֲדֹנָי לָאָבִיב וְלַטֶּבַח גַּם-יָחַד: הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט. וּבָרָחְתָּ וּבָאתָ אֶל-חָצֵר, וְהֶחָצֵר גַּל בּוֹ – עַל הַגַּל הַזֶּה נֶעֶרְפוּ שְׁנַיִם: יְהוּדִי וְכַלְבּוֹ. קַרְדֹּם אֶחָד עֲרָפָם וְאֶל-אַשְׁפָּה אַחַת הוּטָלוּ וּבְעֵרֶב דָּם שְׁנֵיהֶם יְחַטְטוּ חֲזִירִים וְיִתְגּוֹלָלוּ; מָחָר יֵרֵד גֶּשֶׁם וּסְחָפוֹ אֶל-אַחַד נַחֲלֵי הַבָּתוֹת – וְלֹא-יִצְעַק עוֹד הַדָּם מִן הַשְּׁפָכִים וְהָאַשְׁפָּתוֹת, כִּי בִּתְהֹם רַבָּה יֹאבַד אוֹ-יַשְׁקְ נַעֲצוּץ לִרְוָיָה – וְהַכֹּל יִהְיֶה כְּאָיִן, וְהַכֹּל יָשׁוּב כְּלֹא-הָיָה. וְאֶל עֲלִיּוֹת הַגַּגֹּות תְּטַפֵּס וְנִצַּבְתְּ שָׁם בָּעֲלָטָה – עוֹד אֵימַת מַר הַמָּוֶת בַּמַּאֲפֵל הַדּוֹמֵם שָׁטָה; וּמִכָּל-הַחוֹרִים הָעֲמוּמִים וּמִתּוֹךְ צִלְלֵי הַזָּוִיּוֹת עֵינַיִם, רְאֵה, עֵינַיִם דּוּמָם אֵלֶיךָ צוֹפִיּוֹת. רוּחוֹת הַ"קְּדוֹשִׁים" הֵן, נְשָׁמוֹת עוֹטְיוֹת וְשׁוֹמֵמוֹת, אֶל-זָוִית אַחַת תַּחַת כִּפַּת הַגַּג הִצְטַמְצְמוּ – וְדוֹמֵמוֹת. כַּאן מְצָאָן הַקַּרְדֹּם וְאֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה תָּבֹאנָה לַחְתֹּם פֹּה בְּמֶבָּטֵי עֵינֵיהֶן בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת כָּל-צַעַר מוֹתָן הַתָּפֵל וְאֶת כָּל-תַּאֲלַת חַיֵּיהֶן, וְהִתְרַפְּקוּ פֹּה זָעוֹת וַחֲרֵדוֹת, וְיַחְדָּו מִמַּחֲבוֹאֵיהֶן דּוּמָם תּוֹבְעוֹת עֶלְבּוֹנָן וְעֵינֵיהֶן שׁוֹאֲלוֹת: לָמָּה? – וּמִי-עוֹד כֵּאלֹהִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-יִשָּׂא זֹאת הַדְּמָמָה? וְנָשָׂאתָ עֵינֶיךָ הַגָּגָה – וְהִנֵּה גַם רְעָפָיו מַחֲרִישִׁים, מַאֲפִילִים עָלֶיךָ וְשׁוֹתְקִים, וְשָׁאַלְתָּ אֶת-פִּי הָעַכָּבִישִׁים; עֵדִים חַיִּים הֵם, עֵדֵי רְאִיָּה, וְהִגִּידוּ לְךָ כָּל-הַמּוֹצְאוֹת: מַעֲשֶׂה בְּבֶטֶן רֻטָּשָה שֶׁמִּלּאוּהָ נוֹצוֹת, מַעֲשֶׂה בִּנְחִירַיִם וּמַסְמֵרוֹת, בְּגֻלְגָּלוֹת וּפַטִּישִׁים, מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי אָדָם שְׁחוּטִים שֶׁנִּתְלוּ בְּמָרִישִׁים, וּמַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְּצַד אִמּוֹ הַמְדֻקָּרָה כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן וּבְפִיו פִּטְמַת שָׁדָהּ הַקָּרָה; וּמַעֲשֶׂה בְּיֶלֶד שֶׁנִּקְרַע וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּ"אִמִּי!" – וְהִנֵּה גַם עֵינָיו פֹּה שׁוֹאֲלוֹת חֶשְׁבּוֹן מֵעִמִּי. וְעוֹד כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה תְּסַפֵּר לְךָ הַשְׂמָמִית מַעֲשִׂים נוֹקְבִים אֶת-הַמֹּחַ וְיֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְהָמִית אֶת-רוּחֲךָ וְאֶת-נִשְׁמָתְךָ מִיתָה גְּמוּרָה עוֹלָמִית – וְהִתְאַפַּקְתָּ, וְחָנַקְתָּ בְּתוֹךְ גְּרוֹנְךָ אֶת הַשְּׁאָגָה וּקְבַרְתָהּ בְּמַעֲמַקֵּי לְבָבְךָ לִפְנֵי הִתְפָּרְצָהּ, וְקָפַצְתָּ מִשָּׁם וְיָצָאתָ – וְהִנֵּה הָאָרֶץ כְּמִנְהָגָהּ, וְהַשֶּׁמֶשׁ כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם תְּשַׁחֵת זָהֳרָהּ אָרְצָה. וְיָרַדְתָּ מִשָּׁם וּבָאתָ אֶל-תּוֹךְ הַמַּרְתֵּפִים הָאֲפֵלִים, מְקוֹם נִטְמְאוּ בְּנוֹת עַמְּךָ הַכְּשֵׁרוֹת בֵּין הַכֵּלִים, אִשָּׁה אִשָּׁה אַחַת תַּחַת שִׁבְעָה שִׁבְעָה עֲרֵלִים, הַבַּת לְעֵינֵי אִמָּהּ וְהָאֵם לְעֵינֵי בִּתָּהּ, לִפְנֵי שְׁחִיטָה וּבִשְׁעַת שְׁחִיטָה וּלְאַחַר שְׁחִיטָה; וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁש אֶת-הַכֶּסֶת הַמְטֻנֶּפֶת וְאֶת-הַכָּר הַמְאָדָּם, מִרְבַּץ חֲזִירֵי יַעַר וּמִרְבַּעַת סוּסֵי אָדָם עִם-קַרְדֹּם מְטַפְטֵף דָּם רוֹתֵחַ בְּיָדָם. וּרְאֵה גַּם-רְאֵה: בַּאֲפֵלַת אוֹתָהּ זָוִית, תַּחַת מְדוֹכַת מַצָּה זוֹ וּמֵאֲחוֹרֵי אוֹתָהּ חָבִית, שָׁכְבוּ בְעָלִים, חֲתָנִים, אַחִים, הֵצִיצוּ מִן-הַחוֹרִים בְּפַרְפֵּר גְּוִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת תַּחַת בְּשַׂר חֲמוֹרִים, נֶחֱנָקוֹת בְּטֻמְאָתָן וּמְעַלְּעוֹת דַּם צַוָּארָן, וּכְחַלֵּק אִישׁ פַּת-בָּגוֹ חִלֵּק מְתֹעָב גּוֹי בְּשָׂרָן – שָׁכְבוּ בְּבָשְׁתָּן וַיִּרְאוּ – וְלֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ, וְאֶת-עֵינֵיהֶם לֹא-נִקֵּרוּ וּמִדַּעְתָּם לֹא יָצָאוּ – וְאוּלַי גַּם-אִישׁ לְנַפְשׁוֹ אָז הִתְפַּלֵּל בִּלְבָבוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל-עוֹלָם, עֲשֵׂה נֵס – וְאֵלַי הָרָעָה לֹא-תָבֹא. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר חָיוּ מִטֻּמְאָתָן וְהֵקִיצוּ מִדָּמָן – וְהִנֵּה שֻׁקְּצוּ כָּל-חַיֵּיהֶן וְנִטְמָא אוֹר עוֹלָמָן שִׁקּוּצֵי עוֹלָם, טֻמְאַת גּוּף וָנֶפֶשׁ, מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים – וְהֵגִיחוּ בַעֲלֵיהֶן מֵחוֹרָם וְרָצוּ בֵית-אֱלֹהִים וּבֵרְכוּ עַל-הַנִּסִּים שֵׁם אֵל יִשְׁעָם וּמִשְׂגַּבָּם; וְהַכֹּהֲנִים שֶׁבָּהֶם יֵצְאוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶת רַבָּם: "רַבִּי! אִשְׁתִּי מָה הִיא? מֻתֶּרֶת אוֹ אֲסוּרָה?" – וְהַכֹּל יָשׁוּב לְמִנְהָגוֹ, וְהַכֹּל יַחֲזֹר לְשׁוּרָה. וְעַתָּה לֵךְ וְהֵבֵאתִיךָ אֶל-כָּל הַמַּחֲבוֹאִים: בָּתֵּי מָחֳרָאוֹת, מִכְלְאוֹת חֲזִירִים וּשְׁאָר מְקוֹמוֹת צוֹאִים. וְרָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ אֵיפֹה הָיוּ מִתְחַבְּאִים אַחֶיךָ, בְּנֵי עַמֶּךָ וּבְנֵי בְנֵיהֶם שֶׁל-הַמַּכַּבִּים, נִינֵי הָאֲרָיוֹת שֶׁבְּ"אַב הָרַחֲמִים" וְזֶרַע הַ"קְּדוֹשִׁים". עֶשְׂרִים נֶפֶשׁ בְּחוֹר אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים שְׁלֹשִׁים, וַיְגַדְּלוּ כְבוֹדִי בָּעוֹלָם וַיְקַדְּשׁוּ שְׁמִי בָּרַבִּים... מְנוּסַת עַכְבָּרִים נָסוּ וּמַחֲבֵא פִשְׁפְּשִׁים הָחְבָּאוּ, וַיָמוּתוּ מוֹת כְּלָבִים שָׁם בַּאֲשֶׁר נִמְצָאוּ, וּמָחָר לַבֹּקֶר – וְיָצָא הַבֵּן הַפָּלִיט וּמָצָא שָׁם פֶּגֶר אָבִיו מְגֹאָל וְנִמְאָס – – – וְלָמָּה תֵבְךְּ, בֶּן-אָדָם, וְלָמָּה תָלִיט אֶת-פָּנֶיךָ בְּכַפְּךָ? – חֲרֹק שִׁנַּיִם וְהִמָּס! וְיָרַדְתָּ בְּמוֹרַד הָעִיר וּמָצָאתָ גִּנַּת יָרָק, וַאֲוֵרָה גְדוֹלָה עִם הַגִּנָּה, הִיא אֲוֵרַת הֶהָרֶג. וּכְמַחֲנֵה תִּנְשְׁמוֹת עֲנָק וְאֵימֵי עֲטַלֵּפִים הַסְּרוּחִים עַל-חַלְלֵיהֶם שִׁכּוֹרֵי דָם וַעֲיֵפִים. שָׁם עַל קַרְקַע הָאֲוֵרָה שָׁטְחוּ לָהֶם שֶׁטַח אוֹפַנִּים מְפֻשְּׂקֵי יְתֵדוֹת כְּאֶצְבָּעוֹת שְׁלוּחוֹת לִרְצֹחַ, וּפִיפִיּוֹתָם מְגֹאָלִים עוֹד בְּדַם אָדָם וָמֹחַ. וְהָיָה בַּעֲרֹב הַיּוֹם, בִּנְטוֹת שֶׁמֶשׁ מַעֲרָבָה, מְעֻטָּף בְּעַנְנֵי דָּם וְנֶאְפַּד אֵשׁ לֶהָבָה, וּפָתַחְתָּ אֶת-הַשַּׁעַר, בַּלָּט וּבָאתָ אֶל-הָאֲוֵרָה וְאֵימָה חֲשֵׁכָה תִּבְלָעֶךָּ, וּתְהֹם זְוָעָה נַעֲלָמָה: מָגוֹר, מָגוֹר מִסָּבִיב... מְשׁוֹטֵט הוּא בַּאֲוֵרָהּ, שׁוֹרֶה הוּא עַל הַכְּתָלִים וְכָבוּשׁ בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה. וּמִתַּחַת תִּלֵּי הָאוֹפַנִּים, מִבֵּין הַחוֹרִים וְהַסְּדָקִים, עוֹר תַּרְגִּישׁ כְּעֵין פִּרְפּוּר שֶׁל-אֲבָרִים מְרֻסָּקִים, מְזִיזִים אֶת הָאוֹפַנִּים הַתְּלוּלִים עַל-גַּבֵּיהֶם, מִתְעַוְּתִים בִּגְסִיסָתָם וּמִתְבּוֹסְסִים בִּדְמֵיהֶם; וְאֶנְקַת חֲשָׁאִים אַחֲרוֹנָה – קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה מִמַּעַל לְרֹאשְׁךָ עֲדַיִן תְּלוּיָה כְּמוֹ קְרוּשָׁה, וּכְעֵין צַעַר נֶעְכָּר, צַעַר עוֹלָם, תּוֹסֵס שָׁם וְחָרֵד. אֵין זֹאת כִּי אִם-רוּחַ דַּכָּא רַב-עֱנוּת וּגְדֹל-יִסּוּרִים חָבַשׁ כָּאן אֶת-עַצְמוֹ בְּתוֹךְ בֵּית הָאֲסוּרִים, נִתְקַע פֹּה בִּדְוֵי עוֹלָם וְלֹא-יֹאבֶה עוֹד הִפָּרֵד, וּשְׁכִינָה שְׁחֹרָה אַחַת, עֲיֵפַת צַעַר וִיגֵעַת כֹּחַ, מִתְלַבֶּטֶת פֹּה בְּכָל-זָוִית וְלֹא-תִמְצָא לָהּ מָנוֹחַ, רוֹצָה לִבְכּוֹת – וְאֵינָהּ יְכוֹלָה, חֲפֵצָה לִנְהֹם – וְשׁוֹתֶקֶת, וְדוּמָם תִּמַּק בְּאֶבְלָהּ וּבַחֲשָׁאִי הִיא נֶחֱנֶקֶת, פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ עַל צִלְלֵי הַקְּדוֹשִׁים וְרֹאשָׁהּ תַּחַת כְּנָפָהּ, מַאֲפִילָה עַל-דִּמְעוֹתֶיהָ וּבוֹכִיָּה בְלִי שָׂפָה – – – וְאַתָּה גַם-אַתָּה, בֶּן-אָדָם, סְגֹר בַּעַדְךָ הַשַּׁעַר, וְנִסְגַּרְתָּ פֹּה בָּאֲפֵלָה וּבַקַּרְקַע תִּכְבֹּשׁ עֵינֶיךָ וְנִצַּבְתָּ כֹּה עַד-בּוֹשׁ וְהִתְיַחַדְתָּ עִם-הַצַּעַר וּמִלֵּאתָ בּוֹ אֶת-לְבָבְךָ לְכֹל יְמֵי חַיֶּיךָ, וּבְיוֹם תְּרֻשַּׁשׁ נַפְשְּךָ וּבַאֲבֹד כָּל חֵילָהּ – וְהָיָה הוּא לְךָ לִפְלֵיטָה וּלְמַעְיַן תַּרְעֵלָה, וְרָבַץ בְּךָ כִּמְאֵרָה וִיבַעֶתְךָ כְּרוּחַ רָעָה, וּלְפָתְךָ וְהֵעִיק עָלֶיךָ כְּהָעֵק חֲלוֹם זְוָעָה; וּבְחֵיקְךָ תִשָּׂאֶנּוּ אֶל-אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, וּבִקַּשְׁתָּ וְלֹא-תִמְצָא לוֹ נִיב שְׂפָתַיִם. וְאֶל-מִחוּץ לָעִיר תֵּצֵא וּבָאתָ אֶל בֵּית-הָעוֹלָם, וְאַל-יִרְאֲךָ אִישׁ בְּלֶכְתְּךָ וִיחִידִי תָּבֹא שָׁמָּה, וּפָקַדְתָּ קִבְרוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, וְנִצַּבְתָּ עַל עֲפָרָם הַתָּחוּחַ וְהִשְׁלַטְתִּי עָלֶיךָ דְּמָמָה: וּלְבָבְךָ יִמַּק בְּךָ מֵעֹצֶר כְּאֵב וּכְלִמָּה – וְעָצַרְתִּי אֶת-עֵינֶיךָ וְלֹא-תִהְיֶה דִמְעָה, וְיָדַעְתָּ כִּי עֵת לִגְעוֹת הִיא כְּשׁוֹר עָקוּד עַל הַמַּעֲרָכָה – וְהִקְשַׁחְתִּי אֶת-לְבָבְךָ וְלֹא-תָבֹא אֲנָחָה. הִנֵּה הֵם עֶגְלִֵי הַטִּבְחָה, הִנֵּה הֵם שׁוֹכְבִים כֻּלָּם – וְאִם יֵשׁ שִׁלּוּמִים לְמוֹתָם – אֱמֹר, בַּמֶּה יְשֻׁלָּם? סִלְחוּ לִי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלֹהֵיכֶם עָנִי כְמוֹתְכֶם, עָנִי הוּא בְחַיֵּיכֶם וְקַל וָחֹמֶר בְּמוֹתְכֶם, כִּי תָבֹאוּ מָחָר עַל-שְׂכַרְכֶם וּדְפַקְתֶּם עַל-דְּלָתָי – אֶפְתְּחָה לָכֶם, בֹּאוּ וּרְאוּ: יָרַדְתִּי מִנְּכָסָי! וְצַר לִי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם: חַלְלֵיכֶם – חַלְלֵי חִנָּם, וְגַם-אֲנִי וְגַם-אַתֶּם לֹא-יָדַעְנוּ לָמָּה מַתֶּם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶּם, וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לְחַיֵּיכֶם. וּשְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת? – הִיא תִּכְבֹּש בֶּעָנָן אֶת רֹאשָׁהּ וּמֵעֹצֶר כְּאֵב וּכְלִמָּה פּוֹרֶשֶׁת וּבוֹכָה... וְגַם-אֲנִי בַּלַּיְלָה בַלַּיְלָה אֵרֵד עַל הַקְּבָרִים, אֶעֱמֹד אַבִּיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹשׁ בַּמִּסְתָּרִים – וְאוּלָם, חַי אָנִי, נְאוּם יְיָ, אִם-אוֹרִיד דִּמְעָה. וְגָדוֹל הַכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִמָּה – וּמַה-מִּשְּׁנֵיהֶם גָּדוֹל? – אֱמֹר אַתָּה, בֶּן אָדָם! אוֹ טוֹב מִזֶּה – שְׁתֹק! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי, כִּי-מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִּרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי; וּכְשׁוּבְךָ אֶל-בְּנֵי עַמֶּךָ – אַל-תָּשׁוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם, כִּי מוּסַר כְּלִמָּתִי תִּשָּׂא וְהוֹרַדְתּוֹ עַל-קָדְקֳדָם, וּמִכְּאֵבִי תִּקַּח עִמְּךָ וַהֲשֵׁבוֹתוֹ אֶל-חֵיקָם. וּפָנִיתָ לָלֶכֶת מֵעִם קִבְרוֹת הַמֵּתִים, וְעִכְּבָה רֶגַע אֶחָד אֶת-עֵינֶיךָ רְפִידַת הַדֶּשֶׁא מִסָּבִיב, וְהַדֶּשֶׁא רַךְ וְרָטֹב, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה בִּתְחִלַּת הָאָבִיב: נִצָּנֵי הַמָּוֶת וַחֲצִיר קְבָרִים אַתָּה רוֹאֶה בְעֵינֶיךָ; וְתָלַשְׁתָּ מֵהֶם מְלֹא הַכַּף וְהִשְׁלַכְתָּם לַאֲחוֹרֶיךָ, לֵאמֹר: חָצִיר תָּלוּשׁ הָעָם – וְאִם-יֵשׁ לַתָּלוּשׁ תִּקְוָה? וְעָצַמְתָּ אֶת-עֵינֶיךָ מֵרְאוֹתָם, וּלְקַחְתִּיךָ וַאֲשִׁיבְךָ מִבֵּית-הַקְּבָרוֹת אֶל-אַחֶיךָ אֲשֶׁר חָיוּ מִן-הַטִּבְחָה, וּבָאתָ עִמָּם בְּיוֹם צוּמָם אֶל בָּתֵּי תְפִלָּתָם וְשָׁמַעְתָּ זַעֲקַת שִׁבְרָם וְנִסְחַפְתָּ בְדִמְעָתָם; וְהַבַּיִת יִמָּלֵא יְלָלָה, בְּכִי וְנַאֲקַת פֶּרֶא, וְסָמְרָה שַׂעֲרַת בְּשָׂרְךָ וּפַחַד יִקְרָאֲךָ וּרְעָדָה – כָּכָה תֶּאֱנֹק אֻמָּה אֲשֶׁר אָבְדָה אָבָדָה... וְאֶל-לְבָבָם תַּבִּיט – וְהִנּוֹ מִדְבָּר וְצִיָּה, וְכִי-תִצְמַח בּוֹ חֲמַת נָקָם – לֹא תְחַיֶּה זֶרַע, וְאַף קְלָלָה נִמְרֶצֶת אַחַת לֹא-תוֹלִיד עַל-שִׂפְתֵיהֶם. הַאֵין פִּצְעֵיהֶם נֶאֱמָנִים – – וְלָמָה תְפִלָּתָם רְמִיָּה? לָמָּה יֱכַחֲשׁוּ לִי בְּיוֹם אֵידָם, וּמַה-בֶּצַע בְּכַחֲשֵׁיהֶם? וּרְאֵה גַם-רְאֵה: עוֹד הֵם נְמַקִּים בִּיגוֹנָם, כֻּלָּם יוֹרְדִים בַּבֶּכִי, יִשְּׂאוּ קִינָה בְּנִיהֶם, וְהִנֵּה הֵם מְתוֹפְפִים עַל-לִבְבֵיהֶם וּמִתְוַדִּים עַל-עֲוֹנָם לֵאמֹר: "אָשַׁמְנוּ בָּגַדְנוּ" – וְלִבָּם לֹא-יַאֲמִין לְפִיהֶם. הֲיֶחֱטָא עֶצֶב נָפוֹץ וְאִם-שִׁבְרֵי חֶרֶשׂ יֶאְשָמוּ? וְלָמָּה זֶה יִתְחַנְּנוּ אֵלָי? – דַּבֵּר אֲלֵיהֶם וְיִרְעָמוּ! יָרִימוּ-נָא אֶגְרֹף כְּנֶגְדִי וְיִתְבְּעוּ אֶת עֶלְבּוֹנָם, אֶת-עֶלְבּוֹן כָּל-הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשָׁם וְעַד-סוֹפָם, וִיפוֹצְצוּ הַשָּׁמַיִם וְכִסְאִי בְּאֶגְרוֹפָם. וְגַם-אַתָּה, בֶּן-אָדָם, אַל-תִּבָּדֵל מִתּוֹךְ עֲדָתָם, הַאֲמֵן לְנִגְעֵי לִבָּם וְאַל-תַּאֲמֵן לִתְחִנָּתָם; וּבְהָרֵם הַחַזָּן קוֹלוֹ: "עֲשֵׂה לְמַעַן הַטְּבוּחִים! עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינֹוקוֹת! עֲשֵׂה לְמַעַן עוֹלְלֵי טִפּוּחִים"! וְעַמּוּדֵי הַבַּיִת יִתְפַּלְּצוּ בְּזַעֲקַת תַּאֲנִיָּה, וְסָמְרָה שַׂעֲרַת בְּשָׂרְךָ וּפַחַד יִקְרָאֲךָ וּרְעָדָה – וְהִתְאַכְזַרְתִּי אֲנִי אֵלֶיךָ – וְלֹא תִגְעֶה אִתָּם בִּבְכִיָּה וְכִי תִפְרֹץ שַׁאֲגָתְךָ – אֲנִי בֵּין שִׁנֶּיךָ אֲמִיתֶנָּה; יְחַלְּלוֹּ לְבַדָּם צָרָתָם – וְאַתָּה אַל תְּחַלְּלֶנָּה. תַּעֲמֹד הַצָּרָה לְדוֹרוֹת – צָרָה לֹא-נִסְפָּדָה, וְדִמְעָתְךָ אַתָּה תֵּאָצֵר דִּמְעָה בְלִי-שְׁפוּכָה, וּבָנִיתָ עָלֶיהָ מִבְצַר בַּרְזֶל וְחוֹמַת נְחוּשָׁה שֶׁל-חֲמַת מָוֶת, שִׂנְאַת שְׁאוֹל וּמַשְׂטֵמָה כְבוּשָׁה, וְנֹאחֲזָה בִלְבָבְךָ וְגָדְלָה שָׁם כְּפֶתֶן בִּמְאוּרָתוֹ, וִינַקְתֶּם זֶה מִזֶּה וְלֹא-תִמְצְאוּ מְנוּחָה; וְהִרְעַבְתָּ וְהִצְמֵאתָ אוֹתוֹ – וְאַחַר תַּהֲרֹס חוֹמָתוֹ וּבְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר לַחָפְשִׁי תְשַׁלְּחֶנּוּ וְעַל-עַם עֶבְרָתְךָ וְחֶמְלָתְךָ בְּיוֹם רַעַם תְּצַוֶּנּוּ. עַתָּה צֵא מִזֶּה וְשׁוּב הֵנָּה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְרָאִיתָ אַחֲרִית אֵבֶל עָם: וְהִנֵּה כָּל-אֵלֶּה הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר-חָרְדוּ וְהֵקִיצוּ בֹקֶר – שָׁבוּ לָעֶרֶב וַתֵּרָדַמְנָה, ִויגֵעֵי בֶכִי וְדַכֵּי רוּחַ הִנָּם עוֹמְדִים עַתָּה בַּחֲשֵׁכָה, עוֹד הַשְּׂפָתַיִם נָעוֹת, מְפַלְּלוֹת – אַךְ הַלֵּב נָחַר תּוֹכוֹ, וּבְלֹא נִיצוֹץ תִּקְוָה בַּלֵּב וּבְלִי שְׁבִיב אוֹר בָּעָיִן הַיָּד תְּגַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה, תְּבַקֵּשׁ מִשְׁעָן – וָאִָיִן... כָּכָה תֶּעְשַׁן עוֹד הַפְּתִילָה אַחֲרֵי כְלוֹת שַּמְנָהּ, כָּךְ יִמְשֹׁךְ סוּס זָקֵן אֲשֶׁר נִשְׁבַּר כֹּחוֹ. לוּ אַגָּדַת תַּנְחוּמִים אַחַת הִנִּיחָה לָהֶם צָרָתָם, לִהְיוֹת לָהֶם לִמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל שֵׂיבָתָם! הִנֵּה כָלָה הַצּוֹם, קָרְאוּ "וַיְחַל", אָמְרוּ "עֲנֵנוּ" – וְלָמָּה עוֹד הַצִּבּוּר מִתְמַהְמֵהַּ? – הַיִקְרְאוּ גַּם "אֵיכָה? – לֹא! הִנֵּה דַרְשָׁן עוֹלֶה עַל-הַבָּמָה, הִנֵּה הוּא פוֹתֵחַ פִּיו, מְגַמְגֵּם וּמְפִיחַ אֲמָרָיו, טָח תָּפֵל וְלוֹחֵשׁ פְּסוּקִים עַל מַכָּתָם הַטְּרִיָּה, וְאַף קוֹל אֱלֹהִים אֶחָד לֹא-יַצִּיל מִפִּיהוּ , גַּם-נִיצוֹץ קָטָן אֶחָד לֹא-יַדְלִיק בִּלְבָבָם; וְעֵדֶר אֲדֹנָי עוֹמֵד בִּזְקֵנָיו וּבִנְעָרָיו, אֵלֶּה שׁוֹמְעִים וּמְפַהֲקִים וְאֵלֶּה רֹאשׁ יָנִיעוּ; תַּו הַמָּוֶת עַל-מִצְחָם וּלְבָבָם יֻכַּת שְׁאִיָּה. מֵת רוּחָם, נָס לֵחָם, וֵאלֹהֵיהֶם עֲזָבָם. וְגַם אַתָּה אַל-תָּנֹד לָהֶם, אַל-תְּזַעְזַע חִנָּם פִּצְעֵיהֶם, אַל-תִּגְדֹּשׁ עוֹד לַשָּׁוְא סְאַת צָרָתָם הַגְּדוּשָׁה; בַּאֲשֶׁר תִּגַּע אֶצְבָּעֲךָ – שָׁמָּה מַכָּה אֲנוּשָׁה, כָּל-בְּשָׂרָם עֲלֵיהֶם יִכְאַב – אֲבָל נוֹשְׁנוּ בְּמַכְאוֹבֵיהֶם וַיַּשְׁלִימוּ עִם חַיֵּי בָשְׁתָּם, וּמַה-בֶּצַע כִּי תְנַחֲמֵם? עֲלוּבִים הֵם מִקְּצֹף עֲלֵיהֶם וְאוֹבְדִים הֵם מֵרַחֲמֵם; הַנַּח לָהֶם וְיֵלֵכוּ – הִנֵּה יָצְאוּ הַכּוֹכָבִים, וַאֲבֵלִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ וּבְבֹשֶׁת גַּנָּבִים אִישׁ אִישׁ עִם-נִגְעֵי לִבּוֹ יָשׁוּב הַבָּיְתָה, וְגֵווֹ כָּפוּף מִשֶּׁהָיָה וְנַפְשׁוֹ רֵיקָה מִשֶּׁהָיְתָה, וְאִישׁ אִישׁ עִם נִגְעֵי לִבּוֹ יַעֲלֶה עַל-מִשְׁכָּבוֹ וְהַחֲלֻדָּה עַל-עֲצָמָיו וְהָרָקָב בִּלְבָבוֹ... וְהָיָה כִּי-תַשְׁכִּים מָחָר וְיָצָאתָ בְּרֹאשׁ דְּרָכִים – וְרָאִיתָ הֲמוֹן שִׁבְרֵי אָדָם נֶאֱנָקִים וְנֶאֱנָחִים, צוֹבְאִים עַל חַלּוֹנוֹת גְּבִירִים וְחוֹנִים עַל הַפְּתָחִים, מַכְרִיזִים בְּפֻמְבֵּי עַל-פִּצְעֵיהֶם כְּרוֹכֵל עַל-מַרְכֹּלֶת, לְמִי גֻּלְגֹּלֶת רְצוּצָה וּלְמִי פֶּצַע יָד וְחַבּוּרָה, וְכֻלָּם פּוֹשְׁטִים יָד כֵּהָה וְחוֹשְׂפִים זְרוֹעַ שְׁבוּרָה, וְעֵינֵיהֶם, עֵינֵי עֲבָדִים מֻכִּים, אֶל יַד גְּבִירֵיהֶם, לֵאמֹר: "גֻּלְגֹּלֶת רְצוּצָה לִי, אָב "קָדוֹשׁ" לִי –תְּנָה אֶת תַּשְׁלוֹמֵיהֶם!" וּגְבִירִים בְּנֵי רַחֲמָנִים מִתְמַלְּאִים עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וּמוֹשִׁיטִים לָהֶם מִבִּפְנִים מַקֵּל וְתַרְמִיל לַגֻּלְגֹּלֶת, אוֹמְרִים "בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרָנוּ" – וְהַקַּבְּצָנִים מִתְנַחֲמִים. לְבֵית הַקְּבָרוֹת, קַבְּצָנִים! וַחֲפַרְתֶּם עַצְמוֹת אֲבוֹתֵיכֶם וְעַצְמוֹת אַחֵיכֶם הַקְּדוֹשִׁים וּמִלֵּאתֶם תַּרְמִילֵיכֶם וַעֲמַסְתֶּם אוֹתָם עַל-שֶׁכֶם וִיצָאתֶם לַדֶּרֶךְ, עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם סְחוֹרָה בְּכָל-הַיְרִידִים; וּרְאִיתֶם לָכֶם יָד בְּרֹאשׁ דְּרָכִים, לְעֵין רוֹאִים, וּשְׁטַחְתֶּם אוֹתָם לַשֶּׁמֶשׁ עַל-סְמַרְטוּטֵיכֶם הַצֹּאִים, וּבְגָרוֹן נִחָר שִׁירָה קַבְּצָנִית עֲלֵיהֶם תְּשׁוֹרְרוּ, וּקְרָאתֶם לְחֶסֶד לְאֻמִּים וְהִתְפַּלַּלְתֶּם לְרַחֲמֵי גוֹיִם, וְכַאֲשֶׁר פְּשַׁטְתֶּם יָד תִּפְשֹׁטוּ, וְכַאֲשֶׁר שְׁנוֹרַרְתֶּם תִּשְׁנוֹרְרוּ. וְעַתָּה מַה-לְךָ פֹּה, בֶּן-אָדָם, קוּם בְּרַח הַמִּדְבָּרָה וְנָשָׂאתָ עִמְּךָ שָׁמָּה אֶת-כּוֹס הַיְגוֹנִים, וְקָרַעְתָּ שָׁם אֶת-נַפְשְׁךָ לַעֲשָׂרָה קְרָעִים וְאֶת-לְבָבְךָ תִּתֵּן מַאֲכָל לַחֲרוֹן אֵין-אוֹנִים, וְדִמְעָתְךָ הַגְּדוֹלָה הוֹרֵד שָׁם עַל קָדְקֹד הַסְּלָעִים וְשַׁאֲגָתְךָ הַמָּרָה שַׁלַּח – וְתֹאבַד בִּסְעָרָה.	Translation - English In The City of Massacre [1903] By Chaim Nachman Bialik Translation by Yifot Shilo Arise and go to the city of slaughter and into its courtyard, And with thine eyes thou will see and with thy hand thou will touch on- the fences And on the trees and on the stones and on the mural clay The splattered blood and dried brains of the dead. And thou will comest thence to the ruins and pass over the split walls And thou will comest to the cracked walls and shattered hearths, To the place of depth broken by hammers, made those holes wider, The exposed burnt black bricks and charred stones, And they look like open mouths of brutal wounds and darkened That will not mend and have no known cure, There will thy feet in feathers sink and stumble on wreckage doubly wrecked Of fragments of fragments and pieces of pieces and defeated scrolls and manuscripts, Destructive inhumanly work and secondary fruit of thy labor; Pause not upon this havoc and go thy way- The perfumes will be wafted from the acacia bud And half its blossoms feathers and its spray the smell of blood; And against thine anger, in spite of thee, strange incense they will bring All the beauty of the spring in thy heart and it shall not disgust thee; The thousand golden arrows of the sun will segment thy liver And seven rays of broken glass over thy sorrow joyously will pass. For God called the spring and slaughter together: The sun shone, the blossom burst and the slaughter slew. And flee and come to the courtyard, and in the yard a mound- On this mound two were beheaded: a Jew and his hound. The self-same axe struck both and upon the self-same garbage heap both were flung And in the mixing blood, the two’s blood will be muddled up by pigs; Tomorrow the rains shall come and wash the combined blood into the desolate valleys- And the blood will crieth out no more from the sewers and gutters, Because it will descendeth into the deep or water the thorns till sedated – And all will be as it was, and all will return as though not. And unto the attic mount go and stand in darkness- Still fearful bitter death floats in silent shadows; There in the dismal corner and there in the shadowy nook Eyes, look, eyes silently watching thee. The spirits of the martyrs they are, soul reprimanded and sorrowful, Gathered into one corner shrunken- and silent. Here the hatchet found them and hither they do come To seal with their glance for the final time The agony of their pointless death and their accursed lives, And huddled here wraiths and terrified, in hiding as one Silently pleading their shame and their eyes ask: why?- And who but God in the land can bear this silence? Lift thine eyes to the roof –its rafters are also silent, Causing darkness upon thee and are silent, and askest the mouths of the spiders; Living witnesses they be, and they shall tell thee all that has been: The tale of cloven belly, feather-filled, A tale of nostrils and nails, of skulls and hammers, A tale of human beings slaughtered hung from beams, And a tale of a babe beside its stabbed mother As he sleepeth and his mouth still holdeth a nipple of a cold breast; And a tale of a boy torn in half and his soul left as he crieth, “Mother!”- And his eyes are here too, demanding an account from me. And heap tale on tale the lizard will, recount Tales that do puncture the brain and there is in them to sever Thy spirit and soul from thee forever – And thou shall restraint, and choke in thy throat thy cry And bury in the depths of thy heart before the outburst, And leap from there and exit- and the habits of the land are as they were, And the sun, as yesterday and the day before, spilling its brilliance on the earth. And thou will descend from there and come into the darkened cellar, There the virgin daughters of thy folk were fouled, Where seven, seven heathens flung themselves on woman after woman, The daughter in the presence of mother and the mother in the presence of daughter, Before the slaughter, during the slaughter and after the slaughter; And thou will touch with thy hand the stained cushion and incarnadined pillow, This place were wild boars lay and horsemen mate On the boiling blood dripping axes hot in their hands. And seest do seest: In that same darkened corner, Under those benches of destruction and behind that casket, Lie husbands, grooms, brothers, peering through the cracks At the fluttering of holy bodies under the flesh of asses, Smothered by the filth and sucking in their own blood, And as one shares the portion of his meat thus shared the goys their flesh- They lay in their shame and watched – but did not move nor change position And they did not pierce their eyes nor lose their mind And perhaps each man then prayed in his heart: O Lord, a miracle- and let not the evil come upon me. And those that survived their pollution and awoke from the bloodshed Unclean for life and the light of their world will be tainted Unclean of the world, tainted flesh and soul, from without and within – Everlasting abomination corporeal and soul defilement from within and without And their husbands crawled out of their holes and ran to the house of the Lord And blessed the miracles in God’s name their trusted savior; And the Cohanim amongst them will go and ask of their rabbi: “Rabbi, my wife, what is she? Allowed or forbidden?” – And all shall return to the way it was, and all shall be as it was. And now goest and I shall bring thee to all their hiding places: Lavatory houses, pigsties and other filth-ridden places, And thou shall see with thine eyes these hiding places Where thy neighbors and the heirs of the Maccabees, Scions of lions that in “Father of Pity” and the seed of saints, Twenty souls in one hole and thirty thirty, And they shall raise my honor in the world and bless my name in plenty… The flight of mice they fled and the hiding of fleas they hid, And their death they died like dogs there as they were found, And in tomorrow’s morning – and the fugitive son exiteth And findeth there his father’s corpse honoured and condemned --- And why does thou criest, son of man, and why wrappest Thy face in thy hand? – Grindest thy teeth and be miserable! And thou shall descend into the city and there thou shall find a garden of herbs, And a big barn in the garden, a stable of death. And as a camp of owls and host of bats The dead stretched out drunk on blood and worn. There on the floor of the barn the tumbrel wheels lie spread Their open spokes, like fingers put forth to murder, And their hubs like mouths covered human blood and brain. And the day draweth towards evening, the sun tilteth westward, Cloaked clouds of blood and waist-coated with flaming fire, And thou openest the gate stealthily and comest to that stable, And fearful darkness shall swallow thee, and the void ambient of horror: Fear, fear all around… wandering in the barn, Hovering on its wall and subjugate in the silence. And under the pile of wheels, from the rifts and crevasses, Thou canst still feel as though the flutter of crushed limbs, Moving a hub wheel, a spoke that is hung about their backs, In death-throes they contort and are wasting in their own blood; And a last clandestine sigh - a weak tortured voice Above thy head still hangs as though congealed And like contaminated sorrow, infinite sorrow, sparks there and shivers. It is nothing else save a contrite spirit much afflicted and tribulation-tried Which closeth itself off into this prison house, Stuck here in eternal pain and wills not to part from it, And one black Shechenah, grief weary and forespent, Wavering here at every corner and findeth not her rest, Desireth to weep – and caneth not, wisheth to roar – and is dumb, Silence rots in her mourning and in secret she is smothered, Spreading forth her wings unto the shadows of the martyr’d dead and her head under her wing, Darkening her tears and her weeping is without speech --- And thou also thou, son of man, shut the gate upon thee, And be cloth’d here in the darkness and in the ground thou will buryest thy gaze And tarry there and unitest with the sorrow And fillest in it in thy heart until the end of thy life, And on that day emptyest thy soul and losest all strength – And it will be for thee an escape and stream of poison, Lying in thee like a curse and ambush thee like an evil spirit. Haunting and pressing on thee like a nightmare; And in thy bosom carry it to the four winds of heaven, And seekest and thou will not find it utterable. And out of the city go and come to the burial ground, Let that none will see thee and alone thou goest there, Visit the graves of saints from the least to the greatest of them, And stand on their fresh turned soil and I command upon thee silence; And thy heart will be oppressed sorrow and affliction- And I stop thine eyes and neither shall there be a tear, And knowest that it is time to bellow like a bound oxen tied to an alter And I shall harden thy heart and there will come no sigh. Here are the slaughtered calves, here they all lie – And if there is payment for their death- tell, with what shall they be paid? Forgive me, ye shamed of the earth, your god is as poor as ye, Poor he is in your life and poor still in your death, For ye wilt come on the morrow for your pay and beat on my doors – I shall open them for you, come and see: I am fallen from my high estate! And I am distressed for you, my sons, and my heart my heart is with you: Ye slain – are vainly slain, and I too and ye too Will not know why ye died and for whom and for what ye died, And there is no point to your deaths like there is no point for your life. And what sayeth the Shechenah? – She shall hideth her head in a cloud And will stop up the pain and in agony retire ashamed… And I too in the night’s night will descend upon the graves, Will stand will look on the dead and be shamed in secret – And though, as truly as I live, a tear shall not run down. And the pain is great and very great the infamy – And which of the two is greater? – tell me, son of man! Or better still – be silent! and in silence bear witness, Because thou found me in the day of my calamity and saw my sorrows; And when thou returnest to thy people - Do not return to them empty handed, For the mark of my dishonor carry forth and bring it down upon their heads, And my pain take with thee and returnest it to their hearts. And turn thou to go from their tombs, and delay For a moment thine eyes on the surrounding carpet of grass, And the grass is tender and wet, as it was in spring’s beginning: The buds of death and the growth of the graves thou seest; And pluckest from them a handful and throwest it behind thee To say: The people are plucked grass – And for the plucked what hope is there? And thou shuttest thine eyes from their image, and I take thee and return thee From the cemetery to thy brothers that have survived the slaughter, And come with them that day of fasting to the houses of prayer And hearest their broken cries and be carried with their tears; And the house is filled wailing, weeping and wild sighs, And the hairs of thy flesh shall rise and fear will call thee and thou shall tremble- That is the way a lost, lost nation will sigh… And into their hearts look- a dreary wasteland, And there will grow fury’s vengeance- but let no seed live there, And not one grievous curse wilt be born on their lips. Are their wounds not faithful- then why are their prayers false? Why deny me on their day of trial, and what is the benefit of this refutation? And see also see: they are still rotting in their sorrow, All drowning in tears, singing lamentation amongst themselves, And then they batter on their breasts and confess their inequity To say: “We are to blame, we have betrayed” – And their hearts believe not their lips. Will the split nerve sin and will the broken porcelain be blamed? And why is it they implore me? – Speak to them and bid that they rage! Lift up their fists against me and demand their retribution on their shame, The shame of all generations from creation till the end, And break the sky and my chair with their fist. And also thee, son of man, don’t separate from within the herd, Believe their plagued hearts and not their litanies; And when raiseth the cantor his voice: “Do for the slaughtered! Do for the babes! Do for the suckling!” And the pillars of the house shall crack with the sorrowful cry, And the hairs of thy flesh shall rise and fear wilt call thee and shake- And I will be cruel to thee- and thou shall not bellow with their weeping, And thy outcry – I shall put to death between thy teeth; And they endure their tragedy alone – and thou will not assoil. The curse shall stand for generations – a curse till times remote, And thy tear treasured tear unshed, And build upon her a wall of steel and a fort of copper Of deadly hate, hell’s hatred and stopped up anger, And it shall hold thy heart and grow there like an asp in its lair, Feeding thee from it and it from thee and peace shall not find thee; And thou starved it and willst not satisfy its thirst – and thou shall destroy its fort And with venomous head to freedom send it And on the people that thou passest and pity on a thunderous day command it upon them. Now go from here and return at twilight And see the nation’s mourning: and here all these souls That have feared and awoke in the morning – return with evening to sleep Worn from weeping and afflicted in spirit they stand now in the darkness, Still moving their lips, praying – but the heart is empty of content, And without a spark of hope in the heart and without luster in the eye The hand gropes in the darkness, asks support – and shall find none… Thus will smoke the wick as its oil has been used up, Thus will pull the old horse whose strength fails it. Would that misfortune had left them some small solace, Restoring their life, nourishing their old age! Behold the fast is ended, the final prayers said- and why Is the public still uneasy? – Did they also read the Book of Lamentations? No! It is a preacher rising to the stage, Now he openeth his mouth, mumbling and stuttering his words, Intemperate mortar and whispereth verse on their fresh wounds, And not one word from God will save his mouth, And not one small spark will be inflamed in their hearts; And the flock of God stands with its old and its young, Those hearing and yawning and those nodding their head; The mark of death on their foreheads and their hearts are smitten in destruction. Their spirit dead, they have dried up, and their god has left them. And thou also do not nod to them, don’t shock their wounds without cause, Don’t pour more troubles into their full cup; Wherever thy finger strays – there an incurable wound it findeth, All their flesh upon them is pain- but these are ancient pains And will make peace with lives shame-filled, and what shall avail thou consoling them? Too pathetic are they for thine anger and too lost for thy pity; Leave them and they shall go- Now the stars have come out, And the mourners and their covered heads and the shame of thieves Man man with his empty soul returneth to his home,251 240 And his back more bent than before and his soul more empty than it was And man man with his sorrowful heart will enter his bed And the rust on his bones and the rot in his heart… And as thou risest tomorrow and goest by way of the highway And thou seest the mass of broken people groaning and sighing, Gathering at the doors of the wealthy and camping in their doorways, Exclaiming in public about their wounds like the peddlers in the markets, To whom the crushed skull and to whom the injured and bruised hand, And they all put out a dark hand and expose broken arms, And their eyes, the eyes of beaten slaves, unto the hands of the wealthy, To say: “A crushed skull I have, my ‘holy’ father, - give me my reward!” And the wealthy sons of sympathy fill with compassion for them And from within hand them a stick and a backpack for the skull, Saying “good riddance” – and the beggars are consoled. To the cemetery, beggars! And dig up the bones of your forefathers And the bones of your holy brothers and ye will fill your packs And bear them on your shoulders and go your way, ye will Barter and trade them at all the country fairs; And ye showed your hands on the main roads, to the sight of all, And spread them to the sun on your filth ridden rags, And sing upon them with raucous voice your pauper’s song. And ye call for the sympathy of the nations and ye pray for compassion of goys, And as ye committed crimes so ye will beg, and as ye shnorred so ye will shnor And now what dost thou here, son of man, rise, flee desertward And carry with thee the cup of sorrow, And tear there thy soul into ten pieces And thy heart give to impotent rage, And thy large tear let fall there on the rock’s face And thy loud and bitter cry send – and it will be lost in the storm.

Years of experience: 22. Registered at ProZ.com: Jul 2010.

N/A

Adobe Acrobat, Adobe Illustrator, Adobe Photoshop, Microsoft 365, Microsoft Excel, Microsoft Word, Powerpoint

English (DOCX)

Bio

Although I have never worked directly in translation, I was a medical interpreter for Affordable Language Services and found that I sincerely enjoyed the linguist juggle. Also, though I work mostly in literature and poetics, I am interested in any kind of work, in any field, for I am knowledge thirsty. Currently I have worked the past five years as an ESL teacher in South Korea

Keywords: hebrew, art, literature, education, history, language, linguistic

Profile last updated
Mar 6

More translators and interpreters: Hebrew to English More language pairs

Your current localization setting

Select a language

You have native languages that can be verified

Your current localization setting

Select a language